למה אנשים מאמינים לשרלטנים?

הרשת מלאה בנוכלים. לא משנה אם זה באינסטגרם, בטיקטוק או בכל פלטפורמה דיגיטאלית אחרת, תוכלו למצוא אינספור שרלטנים שיציעו לכם לקנות מהם תוכניות ליווי, קורסים דיגיטאליים וספרים קלישאתיים, וכל זאת תחת רמיזה, או הבטחה, להתעשרות. ועל הדרך הם גם יספרו שאסור לכם להיות שכירים (וזאת מבלי להתחשב בעובדה ובהיגיון הפשוט שבמשרות הבכירות ביותר במשק הישראלי – כולם שכירים עשירים). בכדי לנמק זאת, הם גם מאוד אוהבים ללהג את השטאנץ הקבוע שלהם על כך שבתי ספר הופכים אנשים לעבדים ושאצלם כולם הופכים למיליונרים בלי צורך בתואר, לימודים או מוח. כי בשביל להיות מיליונר בסך הכול צריך לתת להם את מספר כרטיס האשראי שלך ואז "הקסם קורה".

יועץ השיווק אליאב אללוף פרסם פוסט שכותרתו "איך אפשר לזהות פראיירים ולהרוויח?". בפוסט הוא סקר את תופעת הנוכלות הדיגיטאלית, שראשיתה בימי "העוקץ הניגרי" שנשלח במיילים לפני כשני עשורים וכיום אנו רואים זאת באמצעות תגובות בפייסבוק ובאינסטגרם שמתחילות ב: "שלום יקר," וממשיכות בתיאור אובדן של קרוב משפחה טריליונר שהוריש המון כסף שהם מוכנים לחלוק איתך אם רק הם יידעו איך להעביר לך את הכסף.

למה שרלטנים הם מאסטרים בשיווק ממוקד?

שיווק חכם ויעיל הוא כזה שיודע לסנן את קהל היעד המתאים. ואם יש דבר אחד שניתן לזקוף לזכותם של שרלטני רשת זה שהם מאסטרים בשיווק. הם פשוט יודעים להדהד את המוצר שלהם בשפה הנכונה לקהל היעד שיקנה אותו. ובמקרה הזה הנוכלות ברשת עובדת מצוין. הם בכוונה מפרסמים תוכן שצועק רמאות לכל אדם בר דעת וזאת מכיוון שברי דעת אינם הקהל שלהם ולכן הם לא רוצים לבזבז עליהם את הזמן. הם מחפשים את מי שמספיק טמבל להאמין לתוכן שלהם כי הוא בדיוק קהל היעד שהם רוצים ומצליחים להפיל בפח.

מנטורים ברשת: סיפורי הצלחה שבנויים על אשליה

שיטת התרמית הזו קיבלה פנים חדשות ומגוחכות שעובדות מצוין בשנים האחרונות בישראל. בכל רשת חברתית תוכלו למצוא עשרות חקיינים (רבים מהם מעתיקים כמעט במדויק את מקביליהם המערביים) שמציגים את עצמם כ"מנטורים" ומספרים עם המון רגש (שוב, מאסטרים בשיווק) את סיפור חייהם הקשה וכיצד הם, כנגד כל הסיכויים, גילו את הסוד ופרצו פריצת דרך מטורפת בחיים שלהם ובזכות זה יש להם עכשיו דירות פאר, רכבי עילית ושלל מותגי יוקרה (שאת כל אלו ניתן לשכור למספר ימי צילום בעלות של כמה אלפי שקלים).

יש כאן רק בעיה מרכזית אחת שאף אחד לא מדבר עליה: את הכסף שלהם הם לא עשו או עושים ממה שהם מספרים לקהל שלהם. את הכסף שלהם הם עושים מהקהל שמאמין לאשליה הזו ורץ לקנות את הקורסים/שירותים שלהם. רק שזה לא באמת יגרום להם להתעשר כפי שהם חולמים כי מדובר בבולשיט. הבעיה שמעטים מאוד מוכנים להודות בכך ולדבר על זה – וגם זה רק בגלל שהם זועמים על כך שרימו אותם (וכאן השאלה על מי מוטלת האחריות).

חשיפת הנוכלות הדיגיטלית ומי נלחם בה

כיום יש יותר מודעות לתופעת השרלטנות הדיגיטאלית בזכות החשיפה של חלק מהנפגעים בטלוויזיה (ועדיין זה לא ישתנה כל עוד המחוקק לא מתערב בעניין) ובעיקר בזכות אנשים כמו ד"ר יוחאי רביב, הרופא המרדים מ"תקראו למרדים" שמוכיח, ועל הדרך גם מגחיך, את הסרטונים ההזויים ורוויי השקרים שהאנשים האלו מעלים לרשת. סרטונים כגון 'למה אסור להיות שכיר' (והם ילמדו אותך את זה בקורס שלהם – אחרי שהם ציוו עליך להתפטר) או 'למה חייב להשקיע בקריפטו' (אצלם כמובן) או' למה אתה חייב להעיף מהחיים שלך מי שלא "במיינדסט" שלך' (כן, גם אם זו אשתך או המשפחה או הבוס שלך בעבודה), ועוד ים של שטויות אחרות דוגמת "לקבל מהר החלטות כמו שמיליונרים עושים" (הכוונה להחליט מהר לקנות מהם, כי אם תעצור רגע לחשוב אתה עלול לקלוט שעובדים עליך). את כל הסרטונים רווי השטויות הללו ניתן לכנות בשם אחד: השראה אינסטגרמית מבלי לקחת אחריות.

הבעיה היא שהרוב הגדול של הקורבנות שקנו מהם פשוט שותק – כי זה לא נעים להודות שיצאת מטומטם שקל לעבוד עליו! ומתוך הצורך ב"הצדקת הקנייה" הם מספרים על "תהליך" ו"דרך" ו"התפתחות אישית" ו"יציאה מהמטריקס" ועוד שטויות שיצדיקו את זה שפשוט עבדו עליהם באמצעות סטורי מבריכה ולמבורגיני דרך הגרלה של כסף ומתנות (סרטוני ההגרלה ערוכים ונשאלת השאלה האם יש הוכחה למישהו אמיתי שזכה בזה שאינו קשור למפרסמים?) ועד לחלוקת גדג'טים בכנסים, פודקאסטים ואינטראקציות עם קהל המסכנים שלא יודע לזהות את בליל השטויות שיוצאות בטון כריזמטי ומשכנע של המנטור/ית. ישנם אפילו לא מעט סרטונים שאותם מנטורים פרסמו ובהם רואים אותם משיאים – בטון רציני ומטופש – עצות מזיקות וזה מדהים ומדאיג להבין עד כמה אין להם מושג שהם אפילו לא מבינים שהם כורים לעצמם קבר עם השטויות שהם פרסמו. אבל זה עובד על הקהל שלהם. וחשוב להבין למה.

מי הקהל שנופל לתרמיות האינטרנט?

כמו בעוקץ הניגרי, גם כאן יש מכנה משותף אחיד לקהל הלקוחות שלהם. העניין הוא שלא מדובר באנשים טיפשים אלא דווקא באנשים שמבינים עניין. והעניין הוא שבנקודת הזמן הנוכחית בחיים שלהם הם מרגישים תקועים. הם תקועים בקריירה, הם תקועים בזוגיות, הם תקועים בלי כסף והנה בא פתאום מישהו שמדבר 'בגובה העיניים' כי הוא בעצם 'איש פשוט', בדיוק כמוהם, רק שהוא גילה את "הסוד" ויש לו עכשיו מותגי יוקרה וחופשות בחו"ל (כמו שהם רוצים) והוא מוכן לגלות להם את הסוד הזה (בסה"כ בתמורה לפרטי כרטיס האשראי שלהם) וככה גם הם יצליחו להשיג את הכול בחיים.

וזה נוגע בדיוק בנקודה! באותו רגש מציק ומעצבן שלא תמיד יודעים לשים עליו את האצבע אבל מרגישים מבפנים שאני יכול יותר ומגיע לי יותר ועוד לא הצלחתי/מימשתי את עצמי רק כי עוד לא הבנתי איך לעשות את זה (וקל להצדיק זאת בשלל קונספירציות על הממשלות שמרססות אותנו ושמות לנו צ'יפים בחיסוני הקורונה ומסתירות מאיתנו שהעולם שטוח וכל זה אחרי שהם דאגו שנהיה עבדים בבית ספר). ועכשיו המנטור המקסים הזה, עם כל הפאר והיוקרה בסרטון שלו, יעזור לי לעשות את זה. ואין כמו לעשות את זה בדרך הקיצור.

מדוע קיצורי דרך לעושר לעולם לא עובדים?

אנשים אוהבים קיצורי דרך. אם נציע לאנשים להשיג את גוף החלומות שלהם באחת משתי הדרכים: הראשונה היא להתאמן חמש פעמים בשבוע ולהקפיד על תזונה נכונה ובריאה, ולעשות את זה במשך 9-8 חודשים לפחות. והשנייה היא רק לקחת כדור בודד פעם ביום ותוך שבועיים מקבלים את גוף החלומות.
מה אנשים יבחרו?
ומה עובד באמת?

אין קיצורי דרך למקום ששווה להגיע אליו. זו לא קלישאה. רוצים להתעשר בצורה בריאה? מצוין. צריך לעבוד קשה, והרבה, להיכשל מלא בדרך ואם תעשו את זה נכון אז בטווח של כחמש שנים תוכלו להגיע לרמה סבירה של חופש כלכלי. רוצים להתעשר בענק? תצטרכו לקחת סיכונים גדולים של השקעות ועסקים. לא לקנות איזה ספר שאותו מנטור הדפיס ושם הוא מספר לכם על רגע השיא בחייו. זה לא יעזור לכם להתעשר, כמו שלקרוא קטלוג שמלות כלה לא יגרום לכם להתחתן. צריך לזוז, לפעול, להניע את עצמך ולהיות מוכן לחטוף חזק לאורך הדרך ולקום מזה. ואת זה צריך ללמוד ממי שבאמת עשה את זה, העשירים האמיתיים שהם השראה אמיתית.

כך נראים עשירים אמיתיים לעומת מנטורי הרשת

מי שבאמת יש לו יאכטה או מטוס פרטי לא מבזבז את זמנו בלהעלות משם סלפי או לייב. הוא לא צריך או מעוניין בתשומת לב (לעומת הנוכלים שמחפשים זאת). עשירים אמיתיים הם אנשים פשוטים בהתנהגותם, התנהלותם וענוותם. והם תמיד שמחים להסביר, בצורה פשוטה, נינוחה ורגועה, שאפשר להשיג הכול כל עוד פועלים בדרך הנכונה. והדרך הנכונה היא להיות בנאדם. לכן הם מרבים במעשי צדקה וחסד, וברוב גדול של המקרים הם עושים זאת בסתר. כי גם הם מבינים שעל דוכן ההספדים אף אחד לא מפאר את דירת הפאר או את מכונית היוקרה שהיו לאדם, אלא רק את מעשי החסד וטוב ליבו בעזרה לזולת. ולכן העושר האמיתי הוא בשליחות של להרבות במעשי דקה וחסד למען הכלל, או כפי שקרא לזה גנדי: "לאבד את עצמך בשירותם של אחרים".